יום ראשון, 21 באוגוסט 2011

בית אבות: מטיפול והשגחה אל תמיכה והעשרה

העולם של הדיור המוגן לבני גיל הזהב עבר שינויים מפליגים בדור האחרון. ניתן לזהות מגמה מאוד חשובה ומשמעותית שבה עובר הדגש מהטיפול וההשגחה על הדייר אל דגש על יצירת סביבה תומכת שבה הדייר יכול להעשיר את חייו ולהמשיך ולצמוח. השינוי בדגשים הללו הוא זה שמאפיין את השינוי העיקרי באופיים של בתי אבות היום לעומת בתי אבות בעבר.
אם אנחנו בוחנים את המהות של בית אבות סיעודי הרי שברור מאליו שבו נותרת על כנה החשיבות המיוחדת של טיפול והשגחה. דווקא מתוך ההבנה הזו אנחנו מבינים מדוע בתי אבות באופן כללי פנו אל דרך שונה. בעוד בית אבות סיעודי נועד לדיירים לא עצמאיים שזקוקים לטיפול ולהשגחה על בסיס יום יומי הרי שדיור מוגן באופן כללי נועד לקהל שונה: דיירים פוטנציאליים שהינם עצמאיים ואינם זקוקים לטיפול ולהשגחה.
הדיירים שעוברים היום אל בית הורים אינם מחפשים סביבה שבה הם יקבלו טיפול ותו לא. במקום סביבה טיפולית הם רוצים קודם כל סביבה ביתית, סביבה שבה הם יוכלו להמשיך לחיות את חייהם מבלי לוותר על הדברים האהובים עליהם. המעבר אל בית אבות איננו נתפש כצעד אחורה מהחיים, נסיגה מהקיום היום יומי אל מקום מוגן ומרוחק. המעבר נתפש כהמשך טבעי לחיים, מעבר אל סביבה שתומכת בדייר ומאפשרת לו להמשיך את חייו.
יתר על כן, הסביבה הזו גם צריכה להעשיר את הדייר שבוחר לעבור אל בית אבות.  דיור מוגן שאיננו מציע מגוון של פעילויות ושירותים לדיירים במקום איננו המקום המועדף על קהל המטרה. קהל הלקוחות של בתי אבות בימינו רוצים שהסביבה החדשה תהיה כזו שתציע להם חוויות ואתגרים, העשרה יום יומית, פעילויות שונות ומגוונות ושירותים שונים שאינם מתמצים בטיפול רפואי והגשת אוכל.
מדובר באתגר לא פשוט עבור מי שעוסק בתחום של דיור מוגן לגיל הזהב. נדמה שבעבר היה הרבה יותר פשוט להקים בית אבות כיוון שלא היה עליו לדאוג לכה הרבה היבטים בחייהם של הדיירים. הדיירים היום אינם מסתפקים במה שבעבר נתפס כתפקידו הבסיסי של בית אבות ועל כן מי שעוסק בתחום מבין שעליו למצוא את הדרך להקים את הסביבה התומכת והמעשירה שאותה מחפשים הדיירים הפוטנציאלים.
מובן מאליו שהפן הטיפולי והמגונן – של כל בית אבות ולא רק של בית הורים סיעודי מכל סוג שהוא – עדיין מהווה מרכיב חשוב ויש להעניק גם לו את תשומת הלב הנדרשת. עם זאת, כאשר אנחנו בוחנים את החשיבות הניתנת למרכיבים השונים של הדיור המוגן ניתן להעריך שהפן הטיפולי כבר איננו מהווה את הפן העיקרי והחשוב ביותר בכל מה שנוגע לבחירת בית אבות.

בית אבות: התאמה לכלל והתאמה לפרט

 כל בית אבות ניצב בפני בעיה לא פשוטה גם בתכנון שלו וגם בניהול היום יומי שלו. על המקום – ההנהלה וצוות העובדים במקום – למצוא את האיזון בין הממוצע, המכנה המשותף, המקובל על רוב בני האדם ובין המיוחד, המתאים לפרט, ההתאמה לצרכיו הייחודיים של כל דייר. כאשר אנחנו בוחרים בית אבות מתוך המגוון הקיים בשוק הרי שזהו שיקול שעשוי להשפיע על הבחירה שלנו: האם אנחנו מעדיפים מקום שבו ההעדפה היא לחזק את הפן הקהילתי גם על חשבון הפרט או שמא אנחנו מעדיפים מקום שבו הקהילה – חשובה ככל שתהיה – נמצאת רק במקום השני אחרי הצרכים והרצונות של הפרט.
בתי אבות, עד כמה שהם מציעים לכל דייר בית פרטי, מרחב פרטי ומקום משלו, הם גם מקום ציבורי: מקום שבו אנשים שונים חיים ביחד תחת קורת גג אחת. אין זה משנה אם זהו בית אבות שבו כל דייר מקבל יחידת מגורים בבניין אחד או דיור מוגן שבו כל דייר מקבל בית משלו בתוך כפר מגורים; מדובר תמיד במקום שהוא גם רשות רבים שבה לכל דייר יש רשות יחיד. הצוות בכל מקום שכזה מתמודד עם שני רצונות שיכולים להיות מנוגדים זה לזה ולעמוד בסתירה זה כנגד זה.
מצד אחד כל בית אבות מבקש לתת לכל דייר את ההרגשה הביתית, את הסביבה המוגנת שלו עצמו שבה הוא יכול לחיות את חייו בהתאם לתפישת עולמו ובהתאם לרצונות ולצרכים שלו. מצד שני יש צורך להבטיח שהדיירים לא יפגעו זה בזה, לא יפריעו זה לזה ולא יגרמו במעשים שלהם לחוסר נוחות אצל דיירים אחרים. בכל מקום שבו חיים אנשים רבים יש הבדלים בגישה לחיים. מה שנראה בעיניו של פלוני כנכון, כראוי ואפילו כרצוי, עלול להיראות כמעשה רע בעיניו של פלמוני שתפישת עולמו או טעמו שונים.
מי שמבקש להיות דייר מוגן בכל סוג שהוא של דיור מוגן יודע שינשם מקומות שנותנים עדיפות למכנה המשותף ולדעות המקובלות. ייתכן והאם הוא מרגיש שהוא נוטה לחיות את חייו בהתאם למקובל ושדעתו תואמת את דעת רוב הציבור הוא יימצא את מקומו במקום שכזה ואף ירגיש בו בנוח ובבית.
אדם אחר עשוי להרגיש שכיוון שהוא איננו משתייך לזרם המרכזי, הרי שעדיף לו למצוא מקום שנותן עדיפות לפרט ומעדיף להניח לכל דייר לחיות את חייו גם אם הדבר מונע יצירה של קהילה מגובשת ואחידה. למעשה, ייתכן ואפילו מי שאיננו מהפכן בדעותיו יעדיף דווקא מקום שבו השונות גבורת על האחידות כי הוא עשוי לחשוב שמקום כזה הוא מקום שהרבה יותר מעניין – גם אם פחות נוח – לגור בו.

בית אבות ואוהבי הנדודים


רבים הם אלה שבוחרים בימינו לעבור אל דיור מוגן. האנשים שבוחרים לעבור אל בית אבות שונים מאוד זה מזה כמו שבני אדם נבדלים זה מזה באופן כללי. בין אלה שמתלבטים בשאלה אם לעבור אל בית אבות או להישאר בביתם ניתן למצוא סוג מיוחד של אנשים שכנראה איננו הנפוץ מכולם, אם כי לא מעטים הם בני הסוג הזה: האנשים שאוהבים גיוון ושינויים. אוהבי השינויים מחפשים לעצמם בית אבות מתאים וייתכן שיש להם בעיה ייחודית כאשר הם ניגשים לבחור לעבור אל דיור מוגן מכל סוג שהוא או אפילו לקבל את ההחלטה על המעבר.
כאשר מדובר במעבר אל בית אבות לתשושי נפש הבעיה הזו פחות מעשית: הדייר המיועד לרוב איננו במצב שבו הוא יכול לבחור בשינויים או בשגרה והוא תלוי בטיפולם של אנשים אחרים. אבל הדייר העצמאי בהחלט עשוי לעמוד אל מול הדילמה הלא פשוטה הבאה: הוא רוצה, מצד אחד, לעבור אל בית אבות כדי ליהנות מהיתרונות השונים שמציע הדיור המוגן לסוגיו. מצד שני הוא אוהב שינויים והוא איננו רוצה לעבור אל מקום שיהיה ביתו לשנים רבות; הוא מעוניין דווקא לחיות במקום אחד כמה שנים ואז לעבור הלאה.
בעוד בתי אבות לתשושי נפש נמדדים בראש ובראשונה לפי איכות הטיפול וההשגחה שהם מציעים לדיירים המטופלים במקום, בתי אבות נמדדים יותר ביכולת שלהם לאפשר לדייר לשמור על דרך החיים שלו ולהמשיך בשגרת חייו גם לאחר שהוא עובר אל הדיור המוגן. עבור האנשים שאוהבים שינויים השגרה היא השינוי: הם רוצים לחיות במקום אחד לזמן מוגבל ואז להמשיך ולנדוד למקום אחר, להכיר אנשים חדשים, מקומות חדשים ולחוות חוויות חדשות. הם עלולים לחשוש שהמעבר אל בית אבות ימנע מהם את האפשרות להמשיך ולנדוד.
עבור הנודדים הללו חשוב לומר שיש לחשוב על בית הורים לא כעל מוסד סגור – ובית הורים רחוק מאוד מלהיות מוסד סגור – אלא על בית. כמו שהאדם אוהב הנדודים יכול לקום ולעבור דירה כשהוא רוצה, כך הוא גם יכול לעבור אל בית אבות אחר כשעולה הרצון מלפניו. כדי לעשות זאת עליו לדעת מספר דברים ולעשות כמה הכנות.
כאשר אוהב הנדודים בוחר בית אבות הוא צריך לוודא אם יש תקופת מגורים מוגבלת בזמן מינימאלי שעליו לגור במקום. הוא גם צריך לזכור שכל מעבר הינו בעל עלות – גם מבחינת ניוד המטען האישי ותכולת הבית, וגם מבחינת העלות של בית אבות חדש, פיקדון וכן הלאה. מי שרוצה לנדוד איננו חייב להיות כבול אל בית אבות אחד ויחיד, אבל עליו לזכור את העלות של מעבר תמידי בין דיור מוגן אחד למשנהו.

יום שני, 1 באוגוסט 2011

בית אבות: שיקולים שונים וסדרי עדיפויות


מי שנמצא בתוך התהליך של בחירת בית אבות וודאי כבר שם לב לכך שישנן המוני עצות שמוצעות לו כיצד לבחור את המקום הנכון. למעשה, לעיתים נדמה שמרוב עצות לא רואים את החלטה הנכונה. מה שהרבה מתלבטים זקוקים לו כיום איננו עוד עצה בדבר הדרך הנכונה לבחירת בית אבות אלא עצה כיצד לסנן את העצות וכיצד לארגן את שפע המידע שיש לכל מי שמנסה לבחון את השיקולים השונים שמוצעים לו כשהוא ניגש אל הבחירה של דיור מתאים לו או להורה.

אין צורך לומר שסוג הדיור שאנחנו מחפשים משפיע על סידור המידע שאנחנו צורכים. אם אנחנו מחפשים בית אבות סיעודי עבור הורה אין דומה למקרה שבו אנחנו מחפשים בית אבות עבורנו. הדבר הראשון שעלינו לעשות, אם כן, כדי לארגן את שפע המידע שמוצע לנו הוא להגדיר לעצמנו בדיוק מה אנחנו מחפשים ולפי זה לסנן את המידע הנחוץ לנו. אבל בכך לא די.

כשאנחנו מגדירים לעצמנו מה אנחנו מחפשים איננו יכולים להסתפק בהבדלה בין דיור שנועד לדיירים עצמאיים ודיור שנועד לדיירים סיעודיים שזקוקים להשגחה ו/או לטיפול על בסיס יום יומי. בהגדרת החיפוש שלנו אנחנו צריכים להחליט אם אנחנו מחפשים בית אבות שיספק את כל הצרכים שלנו בתוך תחומיו או שאנחנו רוצים בית אבות שיהווה עבורנו בית ואילו את הצרכים האחרים שלנו נמשיך לחפש מחוץ לו. זוהי רק דומא אחת לעורך הדין דרך לסנן את המידע בהתאם למה שאנחנו מחפשים.

גם כעת עדיין יש בידינו  יותר מדי מידע ולכן כדי שנוכל לבחור בית הורים בצורה שפויה עלינו להגדיר לעצמנו סדר עדיפויות. כיוון שמוצעים לנו עשרות שיקולים שלפיהם  אנחנו אמורים לדרג בתי אבות שונים הרי שעלינו להחליט אילו שיקולים חשובים לנו יותר ואילו שיקולים חשובים לנו פחות. האם חשוב לנו העיצוב של המקום יותר מהנוף הנשקף מהחלונות? האם חשוב לנו יותר גודל הבריכה או מספר ההליכונים בחדר הכושר? זוהי דרך אחת לדרג את השיקולים אבל אולי עדיף לדרג קודם כל את השאלות הגדולות: מה אנחנו מעדיפים, בית אבות במרכז או באזור מרוחק ושליו? האם אנחנו רוצים בית אבות גדול ומצויד היטב או בית אבות קטן ומשפחתי? וכן הלאה.

מובן מאליו שסדר העדיפויות שאנחנו בונים הוא בעל קשר גומלין הדוק עם סוג הדיור שאנחנו מחפשים: בית הורים סיעודי איננו דורש את אותם שיקולים שדורש דיור מוגן לדיירים עצמאיים. השילוב של הגדרת המטרה ובניית סדר עדיפויות יסייעו לכל אחד שמתלבט אל מול שפע המידע שמוצע לו לסנן את המידע ולקבל החלטה נכונה יותר באופן מסודר והגיוני.